ארכיון כתבות 2011

עמדת המועצה בנושא עליית מחיר המזון

בדיון שהתקיים אתמול (4.7.11) בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא יוקר המחירים, דרש מנכ"ל המועצה לצרכנות עו"ד אהוד פלג לצרף לוועדה נציג צרכנים. לא יתכן כי קולו של הצרכן לא ישמע. הציבור ייתן את אמונו בוועדה שהוא מיוצג בה וזאת במיוחד לאור דוח המבקר וישיבת ועדת הכלכלה מנובמבר בה כבר הוצגו הבעיות בשוק החלב.

בשנת 2009 הזמינה המועצה לצרכנות מחברת הייעוץ הכלכלי אפלייד אקונומיקס  מחקר שהמלצותיו היו כי לא יהיה נכון להסיר את הפיקוח ממוצרי חלב נוספים. בנוסף הומלץ  לבחון את התפתחות מחירי מוצרי החלב (שהוסר מהם הפיקוח)  על רקע מחירי התשומות המשמשים לייצורם, כדי לקבוע האם יצרני מוצרי החלב מפעילים כוח שוק על הצרכנים וגובים מחירים גבוהים ולא סבירים.

• רמת התחרותיות בשוק החלב:
  הדו"ח קבע בין השאר כי הפרמטר העיקרי לקביעה אם להשאיר מוצר בפיקוח, היא רמת התחרות בשוק. מקובל למדוד את רמת התחרות ע"י מספר פרמטרים, ביניהם רמת הריכוזיות בשוק ומאפייני הייצור והאספקה (גמישות ההיצע). בשוק החלב הריכוזיות גבוהה.  בתחום פועלות 3 יצרניות המחזיקות יחד בכ-90% מנתח השוק.
  גמישות ההיצע נמוכה - כמות החלב המסופקת נקבעת ע"פ מכסות יצור הנקבעות ע"י מועצת החלב. יכולת הייצור, האחסון וההפצה של המוצר מוגבלת בשל  חיי מדף קצרים והצורך לשמור אותו בקירור.
  מיפוי מוצרי החלב לפי הפרמטרים מצביע בבירור כי קיים כשל תחרות בשוק החלב ברוב הקטגוריות מלבד תחום הגבינה הצהובה.להלן טבלה המציגה את מוצרי החלב השונים ואת הפרמטרים לקביעת רמת התחרות:

• התייקרות המחיר לצרכן מעבר לעלות התשומות
  על פי דו"ח של המ.מ.מ. בתקופה שבין 2006 ל 2010 הקוטג' התייקר ב 43%, הגבינות הלבנות הרכות התייקרו ב ,32% היוגורטים הטבעיים התייקרו ב 29%. העלאת מחיר זו גבוהה מהותית מהמדדים המצביעים על עלות התשומות שהתייקרו בשיעור שבין 15% ל 25%. מחיר המטרה לחלב התייקר ב 21%, מדד שכ"ע בענף תשתיות המזון התייקר ב 25% ואילו מדד המחירים לצרכן התייקר ב 15%).
• מסקנות:
  היעדר התחרות בתחום החלב בשל מבנה השוק, הסדרת השוק ע"י מועצת החלב, ומאפייני המוצרים, מאפשר לחברות הפועלות בשוק הפעלת כוח וגביית מחירים גבוהים ולא סבירים.
  ב. העלאת מחיר המוצרים שיצאו מפיקוח בשיעור גבוה מעליית מחיר התקורות ושיעור גבוה מעליית מחיר המוצרים הנמצאים בפיקוח, מחזקת את החשש כי החברות הפועלות בתחום החלב מפעילות בפועל כוח שוק כנגד בצרכנים ע"מ לגבות מחירים גבוהים ולא סבירים.
  ג. הדרך היחידה למנוע המשך פגיעה בצרכנים היא להחזיר לפיקוח מחירים את מוצרי החלב שהתייקרו בצורה חדה לאחר שהוסר מהם פיקוח המחירים.
  ד. על מנת להגדיל  את האפשרות של כלל הציבור , ובפרט האוכלוסייה המוחלשת, לצרוך מוצרי חלב בסיסיים, בדומה לנהוג ברוב מדינות הOECD, יש להפחית את המע"מ הנגבה על מוצרי החלב הבסיסיים הנמצאים בפיקוח מחירים. 
  
• על פי הלמ"ס  משק בית בעשירון התחתון מוציא פי 6 יותר על מזון לעומת העשירון העליון.
  משק בית בעשירון התחתון מוציא 64% מההכנסה נטו שלו על מזון. משק בית בעשירון העליון מוציא 10% מההכנסה נטו שלו על מזון.
• הפחתת המע"מ תסייע להפחית את מחיר החלב ומוצריו אשר מחיריהם גבוהים יחסית בשל היעדר התחרות השורר בשוק זה, בניגוד לשווקים תחרותיים בהם יש לצרכן יכולת בחירה ומיקוח.
• הפחתת המע"מ על המוצרים הנמצאים בפיקוח מחירים תבטיח כי הצרכן הפרטי ייהנה ממלוא הפחתת המע"מ וזו לא תישאר בידי החברות השונות הפועלות בייצור ושיווק החלב ומוצריו.